האם סוכני הביטוח הפנסיוני מוטים?

סוכני הביטוח הפנסיוני על פי החוק:

הסוכן, המשוווק הפנסיוני, וגם היועץ מחוייבים על פי חוק בחובת אמון כלפי הלקוח. על פי סעיף 15 לחוק הפיקוח על השירותים הפיננסים (עיסוק ביעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)  "בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף את ענייניו האישיים או עניינו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף לקוח אחד על פני לקוח אחר" .   כמו כן חייב הוא להמנע מפעולה שיש בה ניגוד עניינים ללא הסכמתו בכתב של הלקוח.  בחוק קבועות סנקציות חמורות מאד על הפרת חובות אלו כולל התלית הרשיון וקנסות גבוהים.

אך האם סוכני הביטוח הפנסיוני אובייקטיבים בפועל?

סוכני הביטוח (סוכנויות הענק, מנהלי ההסדרים, וסוכני הביטוח הקטנים יותר) הם הגורם הכמעט בלעדי במשק, בנוגע לחיסכון הפנסיוני. סוכני הביטוח הם סוכנים קשורים. הם אינם יועצים אובייקטיביים הרואים את טובת הלקוח בלבד, אלא מייצגים גופים המשלמים להם עמלה תמורת שיווק. סוכן הביטוח גובה עד מחצית (היתכן?) דמי הניהול שמשולמים למנהל החיסכון הפנסיוני. המשמעות היא שככל שדמי הניהול גבוהים יותר, כך סוכן הביטוח מרוויח יותר. התוצאה היא שאינטרס סוכן ביטוח, ולא האינטרס של הלקוח, הוא שמכריע את גורל החיסכון הפנסיוני של הלקוח. במצב הנוכחי סוכני הביטוח הפנסיוני, מייקרים את דמי הניהול וגם מעניקים לציבור המלצות מוטות.

יעוץ פנסיוני חינמי

כדאי שתפנימו שאין דבר כזה חינם בכל מה שקשור ליעוץ פנסיוני.

ייעוץ "החינמי" של המשווק הפנסיוני במקום העבודה שלך

אינך יכול לסמוך על הייעוץ "החינמי" של המשווק הפנסיוני במקום העבודה שלך, השיקולים שלו שונים משלך – הוא חושב על הפרנסה שלו, על עמלות, על בונוסים וכולי.

יעוץ פנסיוני חינם מהבנק

הייעוץ בבנק איננו חינם. מהרגע שאתם חותמים על מסמכי הייעוץ בבנק – קרן הפנסיה/ביטוח המנהלים/קופת הגמל שלכם מתחילה לשלם בכל חודש חלק מדמי הניהול שאתם משלמים חזרה לבנק בו בוצע הייעוץ.
מהרגע שחתמתם ייתכן שדמי הניהול שלכם יעלו או לחילופין לא תוכלו להשיג הנחות בדמי הניהול. הסכומים הנ"ל מסתכמים בעשרות ומאות אלפי שקלים על פני שנות החיסכון שלכם עד הפרישה. אתם פשוט לא רואים את הכסף עובר.
דרך אגב גם אם היועץ בבנק קבע שאין צורך לבצע שינויים בתיק – הוא עדיין יקבל את העמלות בכל חודש.
אל תחתמו על מסמכי הייעוץ החינמי בבנק!

מסקנה

מיצאו יועץ פנסיוני עצמאי, שלמו לו באופן חד פעמי, קבלו יעוץ פנסיוני פרטני ואובייקטיבי ותחסכו הון (אשמח לקבל פרטים על יועץ אמין, מוצלח וטוב).

אשמח לקבל הערות והארות בנושא.

מקורות:

  1. להציל את הפנסיה
  2. האם המעסיק יכול לחייב עובד לעבוד עם מנהל ההסדרים שלו
  3. יתיר
  4. טיפים לפגישה עם משווק / יועץ פנסיוני

 

Posted in ביטוח פנסיוני, צרכנות | Tagged , , , , , | Leave a comment

האם תמרים יכולים להתקלקל?

תמר עם עובש

תמר, בן אם טרי או מיובש, יכול להעלות עובש כמו כל פרי אחר. בתמר המעלה עובש המרקם יהיה רך הרבה יותר מהרגיל וגם מסריח. עובש יכול להימצא גם על הקליפה של התמר בצורה של אבקה לבנה.
אין לאכול תמר זה הנגוע בעובש!

הפרשת סוכרים בתמר

עם הזמן האחסון, תמרים מיובשים מתחילים להפריש סוכרים וחומרים אחרים ופני השטח שלהם מתמלאים גבשושיות. הם לא באמת מקולקלים וניתן לאכול אותם ללא חשש למרות אי הנעימות (ניתן להשתמש בבישול או אפיה).

פייחת בתמר

לעיתים רחוקות בתוך התמר מתפתחים סוגים שונים של הפטריה אספרגילוס (בסלנג ניקרא פייחת). במקרה זה, פנים התמר הוא שחור מאוד עם אבקה שחורה שמתפזרת. אפלטוקסינים (aflatoxins) הם מיקוטוקסינים ממקור טבעי, בדרך כלל המקור הוא מינים שונים של הפטריה אספרגילוס. לא רק תמרים ותאנים נתקפים על ידי הפטריה, אלא הרבה מאוד פירות וגם דגנים וצמחים אחרים.
אין לאכול תמר הנגוע בפייחת. המלצתי היא תמיד לפתוח את הפרי טרם אכילתו.

הערה: אני לא רופא, ואת המידע שהצגתי כאן אספתי ממקורות באינטרנט ובשיחה טלפונית עם מגדל תמרים

Posted in צרכנות | Leave a comment

האם לקנות מוצרים מתוצרת ישראל בכל מחיר?

יש טעמים רבים לצורך בעידוד קניית מוצרים שמיוצרים בישראל- מוצרים כחול לבן, ולא מעט טעמים לכדאיות רכישת מוצרים אלה  ובתועלתה אולם לא בכל תנאי – ודאי לא בכל מחיר: איכות ירודה או מחיר גבוה (בהרבה) מהווים תנאי מספיק להימנעות מרכישת תוצרת כחול לבן. עם זאת,

כאשר טיב מוצר ישראלי אינו נופל ממקבילו המיובא – גם אם מחירו מעט גבוה יותר,  נכון וראוי להעדיף רכישת מוצר כחול לבן. בשוק תחרותי ישרדו הטובים והחזקים. די בעובדה זו כדי לעודד את המוטיבציה של יצרנים מקומיים לשכלל ולייעל את תהליכי הייצור ולהשביח את מוצריהם.

כאשר אנחנו קונים מוצר כל שהוא מתוצרת מקומית (תוצרת כחול לבן) איכותית ויעילה, אף שיש לו חלופה דומה מתוצרת חוץ, אנחנו מסייעים להנעת הכלכלה הישראלית, להאצת מהלכיה ולהעצמתה.  גם ברכישה של פריט פשוט, יהיה קטן וזניח ככל שיהיה, אנחנו תורמים  להשארת עובדים במקומות עבודתם (בתעשייה,  במסחר, בחקלאות, בשירותים)  ואף ליצירת מקומות עבודה נוספים.

אל לממסד, להגן על תעשיה מקומית כושלת מפני יבוא מאחר והגנה זו תהפוך אותנו לעניים יותר.

לדוגמא: אפשר ללמד מהנדס תוכנה לתפור חולצות לעצמו, אך אז יהיה לו פחות זמן לפתח תוכנות מחשב. אמנם, יהיו לו יותר חולצות שתפר בעצמו, אך הוא יהיה עני יותר. הדרך האופטימלית היא שיבוח תעשיה מצליחה וחיזוק היצוא. הרווח מהיצוא יממן את היבוא של המוצרים הלא רווחיים לתעשיה המקומית. חיזוק היצוא עשוי לחזק  את הבסיס  של כלכלת ישראל וגם להאדיר את שמה בארצות שבמעבר לים.

נקודה נוספת שראוי לציין בהקשר הדיון על תוצרת כחול לבן היא, חשיבות עידוד משקיעים להשקיע בארץ ובתוצרת שלה. השקעה זו איננה באה על חשבון טיפוח תוצרת מקומית אלה משתלבת בה (היא ודאי אינה סותרת אותה). שניהם עשויים להועיל למדינה. גידול בהשקעות יוצר מקומות עבודה חדשים, מעלה את פריון העבודה ואת כוח הקנייה של השכר.

Posted in צרכנות | Tagged , , , , , | 1 Comment

ציבעי מאכל מלאכותיים על קצה המזלג

אנחנו אוהבים את הילדים שלנו, מעניקים להם  חום ומרעיפים עליהם אהבה. אנחנו שומרים עליהם מכל משמר ועושים עבורם, כמשוער וכצפוי, כל מה שביכולתנו, כדי שלא יאונה להם כל רע.

אין הורה שיתן לילדיו, ודאי לא ביודעין, מזון, אשר מכיל מרכיבים מסרטנים ולחלופין מזון אלרגני או אף כזה המכיל  שאריות של נפט.

אם אתם נמנים עם מי  שאינם נמנעים באופן גורף מרכישת מוצרים המכילים צבעי מאכל מלאכותיים – קריאת מאמר זה לא רק חיונית עבורכם, היא הכרחית.

חשוב לדעת: צבע מאכל הוא תוסף אשר המטרה  העיקרית של הוספתו למזון היא  שיפור המראה שלו.

עם  צבעי המאכל יש כאלה העשויים מנפט, מפחם (כגון טרטזין), מטיטניום דו-חמצני, מאלומיניום ומכסף. חלקם נאסרו לשימוש ע"י מספר מדינות.  ישראל אינה אחת מהן.
מובאות כאן אחדות מהתכונות השליליות המובהקות  שיש לחלק הארי מצבעי המאכל המלאכותיים האלה:

  • חומר המעורר תגובות אלרגיות
  • חומר מסרטן
  • מסוכן לבריאות
  • חשד להשפעה על בלוטת התריס
  • חשד שמפריע ליצירת ההמוגלובין בדם.
  • קיים חשד שהצטברות אלומיניום עלולה לפגוע במערכת העצבים ואף לגרום מחלת האלצהיימר.
  • לאורך זמן עלול להיגרם נזק חמור ואולי אף בלתי הפיך לכליות.
  • עלולים להחמיר התקפי אסטמה.

מה אתם יכולים לעשות?

  • הקפידו לקנות  רק מוצרים שאינם מכילים צבעי מאכל מלאכותיים (הם מזוהים ע"י מספר בצירוף האות E.  כל המספרים בטווח שבין E100 ל-E199 שמורים עבור צבעי מאכל. שימו לב ישנם יצרנים.יבואנים שמסתירים את הסימון הזה ע"י ציון השם של הצבע.)
  • אל תאכלו  מזון המכיל צבעי מאכל מלאכותיים
  • ותרו על הסוכריות הצבעוניות, מהסוג שבו  רבים נוהגים לקשט בהן  עוגות יום הולדת.

 

פירוט של ציבעי המאכל ותכונותיהם תוכלו למצוא בויקיפדיה.

Posted in צרכנות | Tagged , , , , | 6 Comments

דגים קפואים מסין

רוב הדגים הקפואים מגיעים אלינו מסין. תחקירני כלבוטק בדקו את הדגים הקפואים המגיעים אלינו מסין וחשפו את תהליך היצור (תחקיר שפורסם ב 4 לינואר 2010).
ליבואנים יש אינטרס מובהק להוסיף כמה שיותר מים למוצר. מאחר ובשר הדג אינו סופח מים, הדג עובר טיפול כימי: הוא מכובס בחומר כימי בשם – STTP Sodium Tripolyphosphate (מוכר גם כחומר משמר E-452).
זוהי תרכובת אורגנית מוצקה המשמשת ליצור תכשירי ניקוי והלבנה כמו אבקות כביסה ותכשירים לניקוי האסלה. התכונה הבולטת ביותר של החומר הזה היא ספיחת מים ושמירתם כלואים בתוך המוצר גם לאחר הפשרתו.
להלן תהליך היצור כפי שתועד במצלמות הניסתרות של כלבוטק:
במפעל הדגים הסיני העובדים לא זזים מהעמדות שלהם במשך שעות ארוכות. תחילה הדגים מנוקים מהעור והעצמות. לאחר מכן הדגים פרושים על שולחנות אור מיוחדים (גורם לדגים להיות שקופים) על מנת להוציא טפילים מהדגים. עשרות תולעי "אניסקיס" נישלפות מכל חתיכת פילה. שימו לב: התולעים האלה גם כשהם מתות אסורות למאכל אדם.
לאחר מכן מוכנסות חתיכות הפילה למיכלים גדולים עם החומר הכימי מהול במים בתהליך כביסה. לאחר השריה זו הדגים מלאים במים עם החומר הכימי.
ישנם מפעלים שלפני הכיבוס עם החומר, עוברת כל חתיכת פילה טיפול דוקרני עם פטישים ממוסמרים וכך כל פילה מחורר בעשרות נקבים שדרכם יספוך הפילה את המים עם החומר.

בבדיקות מעבדה בארץ ניבדקו דגים מכל היבואנים הגדולים בארץ שנימכרים בכל המרכולים.
בבדיקות מעבדה לא נימצא אפילו דג אחד טיבעי לגמרי,
לדוגמא:
בפילה סול של דלידג נמצאו 41.3 אחוזי מים, נתרן וגם חומצה ציטרית (מעיד על הוספת מלחים וסוכרים).
בזהבנון של פסקוביץ בקושי נמצא דג: 48.7 אחוז מים 33 אחוז קרח .
בזהבנון של דלידג כמעט ואין דג: 59.5 אחוז מים ו 33.9 אחוז ציפוי קרח. (פחות מ 7 אחוז של דג).
רוב היבואנים אינם מגלים שהדגים שלהם הם מזון מעובד ומכיל סוכרים ומלחים (יש אנשים שאסור להם לצרוך אותם) ואין זה מפריע לחלקם לפרסם על האריזה "ישר מהים".
שימו לב:
1. תקנות משרד הבריאות קובעות כי משקל הדג הנקי יהיה לפחות 80 אחוז מהמשקל הכולל.
2. לדגים הקפואים אין תקן בישראל ולכן אין פיקוח.

קישור לאתר כלבוטק: http://reshet.ynet.co.il/6530.aspx

Posted in צרכנות | Tagged , , , , , | Leave a comment